לאור התנסות אישית ומקצועית שלי ושל הקרובים לי מצאתי עצמי עוסקת רבות בנושא של תעסוקה, פרישה, זוגיות ומה שביניהם. לאחרונה גיליתי כי נושא זה מעניין רבים אחרים בשל השינויים הרבים החלים במשק ולאור מאפייני התעסוקה הנוכחיים.
לפני מספר שנים פרשתי מעבודתי כסמנכ"ל משאבי אנוש בחברות מובילות והחלטתי שהגיע הזמן לעסוק במה שתמיד התעניינתי בו ולמדתי לאורך השנים – טיפול זוגי ומשפחתי והממשק עם עולם הקריירה/תעסוקה של הפרט.
מצאתי את עצמי מלווה פרטים, זוגות ומשפחות בשינויי החיים שהם חווים ובמיוחד שינויים שהחלו במה שנהוג לכנות "שינוי תעסוקתי" (פיטורים או פרישה מרצון).
אם בעבר הייתה אבטלה בעיקר בתחומים כמו ייצור ותעשייה הרי שהיום כתוצאה משינויים מאקרו כלכליים במשק, תחרות צמצום והתייעלות בביטחון, בצבא, בעולם ההייטק, ובתרבות התעסוקה בכלל, נוצרו קבוצות חדשות של מובטלים בגילאי 40+ מתחום הניהול, כוחות הביטחון, ההייטק, והתעשייה המסורתית.
השינויים הכלכליים גורמים לאי יציבות כללית בתעסוקה וירידה בהכנסת המשפחה. שינויים אלה משפיעים קודם כל על הפרט הזוגיות ובהמשך על יחסי הורים-ילדים במשפחה.
כמטפלת זוגית ומשפחתית המכירה מקרוב את ההשלכות ההדדיות של שינויים שהפרט חווה על מעגלים קרובים, קרי, הזוגיות והמשפחה, החלטתי שנכון להציף ולהתמודד עם ההשלכות של הפרט על סביבתו לצד ההשלכות של "הסביבה" על הפרט.
איננו חיים בוואקום וכשאנו כפרטים חווים שינויים, המעגלים הקרובים לנו מושפעים מהם יחד עימנו ומשפיעים באותה המידה על דרכי ההתמודדות עם השינוי ועל האופן בו אנו תופסים את השינוי – כסיכון או סיכוי. ולא רק זאת, אנו מושפעים מהדורות "שהביאו אותנו" ואנו משפיעים ועל הדורות "שאנו הבאנו" לעולם.
כמו שכבר ניתן להבין לשינויים שאנו חווים בכלל, ולשינוי תעסוקתי בפרט יש השלכות הדדיות על מעגלי ומרכיבי חיים רבים וביניהם זוגיות, משפחה, מיניות ועוד.במאמר הנוכחי אנסה להתרכז בהשלכות על הזוגיות ובהמלצות להתמודדות אפקטיבית יותר.
ההשלכות על המערכת הזוגית
מחזור חיי הזוגיות מתפתח בשלבים שונים לשלבים הנורמטיביים כמו שלב החיזור, שלב מיסוד הקשר, לידה של ילד, גיל ההתבגרות של הילדים, התרוקנות הקן, שלבים אליהם המשפחה מסתגלת כחלק מהתפתחות המשפחה.
למעברים שאינם נורמטיבים או אירועים בלתי צפויות המהווים איום על הזוגיות/המשפחה כמו התמודדות פיטורים נדרשים משאבים שלא נעשה בהם שימוש ביום יום, וזאת בכדי לייצר איזון מחודש ואחר עובדה המכניסה גורמי לחץ – טלטלה במערכת הזוגית, "רעידת אדמה זוגית" המחייבת התארגנות זוגית מחודשת, מציאת האיזון העדין בין טיפוח אישיותנו כפרט לבין טיפוח הזוגיות שלנו.
האדם שאינו מועסק, חווה פגיעה בדימוי העצמי, "מסתדרים בלעדי בכזו קלות…" "אני לא מפרנס/ת כמו קודם…"
"אין לי סדר יום קבוע ומחויבויות לכלום…" "אף אחד כבר לא צריך אותי?"
חווית הפיטורים נחוית כפגיעה נרקסיסטית שגורמת לרצון להתבודד ולהתנתק חברתית. פגיעה המייצרת חשש מדחייה על ידי בן הזוג, דיכאון, חרדה, בעיות בינאישיות והצטמצמות המעגלים החברתיים.
רגישות הדדית של הפורש ושל הסובבים אותו: "האם החברים מתרחקים ממני או שאני זה שמתבודד?"
ההתמודדות בבית מייצרת לעיתים שינוי בתפיסת התפקידים והציפיות – מצב המעורר תחושות אשם אצל האחד וכעס אצל השני כתוצאה מהתסכול של אובדן התעסוקה יש נטייה לכעס חיצוני שבעצם עובר למשפחה ומתבטא לפעמים באלימות כלפי בן הזוג ו/או הילדים. ההורה המובטל מוצא עצמו לעיתים מטפל בילדים כאשר אין לו יכולת נפשית לעשות זאת. במקביל מתפתחת בושה מהחברים, המשפחה והשכנים. הבטחון העצמי יורד, הדימוי העצמי ניפגע, הביטחון הכלכלי נמצא תחת איום קיומי, והחוויה של אי וודאות אישית זוגית ומשפחתית מהווה חלק מחיי היום יום.
התמודדות עם אבטלה לא מחייבת שבר בזוגיות ובמשפחה, תוצאת המשבר תלויה באופן ניהולו. אז איך עושים זאת?
לייצר את הדבר הבא ולהתלהב מהחשיבה על השלב הבא – יצירת תמונה עתידית אליה שואפים עשויה לסייע במציאת תפקיד באופן מהיר יותר, כי כאשר יש לי עתיד אני לא נמצא כל הזמן בהווה.
הבניה של נורמות זוגיות חדשות – מאחר ויש יותר זמן פנוי, מטלות השתנו. האתגר לייצר איזון מחודש, מחייב הבנייה מחדש של נורמות משפחתיות.
ה"מובטל" יקדיש זמן לפעילויות עצמאיות – מאחר ולעיתים הזמן הפנוי הוא של ה"מובטל" ובן/בת הזוג השני ממשיך בלו"ז הצפוף והרגיל.
שדרוג מיומניוית התקשורת – תקשורת פתוחה על המצב, יצירת ערוצים המאפשרים ביטוי של כאב, תסכול, כעס וחרדה שנשחקו במהלך החיים ואינם מדוברים בחיי היום יום: יש צורך לקיים שיחות פתוחות ולברר איך כל אחד רואה את הבעיות. מה הכוחות והמשאבים העומדים לרשותו של כל אחד.
השקעה באינטימיות – אמפתיה, לא רק לספר ולתאר עובדות יומיומיות ומנהלות. אינטימיות עמוקה יכולה להיווצר ללא מילים. להכיר את הצרכים הספציפיים לתקופה זו, אחד של השני. להבין שהמציאות של בן הזוג שונה מהמציאות שלי עצמי. להבין מה מניע את בן הזוג, מה גורם לו לפעול. לראות את העולם מזווית הראיה של מישהו אחר.
שימוש במעגלים חברתיים לחיזוק החוסן האישי והזוגי – למרות נטייתו של המובטל להתבודד ולהתנתק, יש לשמר לחזק ולהרחיב את המעגלים החברתיים, שכן תמיכה של אנשים שנמצאים בשלב דומה בחיים, השתתפות בסדנאות / התנדבות / קבוצות להכנה לפרישה שנותן מקום העבודה מחזקים את האמונה בכוחות ובסיכוי להצליח בתהליך.
שינוי בהגדרות התפקידים של חברי המשפחה – תוך ברור אמיתי עד כמה לאדם המובטל יש את היכולת לקבל בשעה זו תפקידים חדשים, ומה יכול לסייע בקבלת המטלות החדשות/הזמניות, שכן חוסר התעסוקה גורם לשינוי זמני בתפקידים. ה"מובטל" /ת נמצא יותר זמן בבית ועוסק במטלות בהן לא היה רגיל לעסוק, יש צורך ליצור גמישות בתפקידים ולחלק אותם על פי היכולות של כל אחד מבני הזוג והמשפחה. יש לגלות פתיחות ומודעות לשינויים אלה.
לסיכום, משבר הפיטורים יכול לשמש כאתגר משותף עבור שני בני הזוג. ההתעסקות המשותפת, הזמן שמקדישים לנושא, וההצלחה להתגבר ולעבור לשלב הבא, יכולים לחזק את הזוגיות, את ההערכה ההדדית ואת היכולת לקבל וליהנות מתמיכה הדדית, שתעזור להפחית את החרדות של המובטל עצמו ושל בת זוגו, להעמיד את המצב באור פרורפורציונלי ולבנות תוכנית פעולה והתארגנות שיאפשרו לאונית הזוגיות לעבור בשלום את המים הסוערים ואפילו להיבנות מהמשבר.
מאת רונית אסיה מנכ"ל מרכז בינינו