bnu-logo-raw-cut

גישור לגירושין וגישור למשפחה

מרכז לטיפול משפחתי, זוגי ומיני

הדרכה והסמכה למטפלים

052-4555353 / 077-50553140

 
 
 

הדרכה והסמכה למטפלים

גישור לגירושין וגישור למשפחה

מרכז לטיפול משפחתי, זוגי ומיני

פסק דין בנושא - מה חשוב יותר: משמורת משותפת או סביבת מגורים תומכת?

divorceפסק דין שהתקבל בבית משפט לענייני משפחה בטבריה (אפריל 2011) קבע כי משמורת משותפת חשובה יותר למען הילדים ממעבר לסביבת מגורים התומכת באם והמצאותם בחזקת האם בלבד.

 

פסק הדין קבע האם יש להיעתר לתביעה ולקבוע כי האם תקבל משמורת על ילדיה ויתאפשר לה לעבור עמם להתגורר באזור השרון (כפי שהמליץ מומחה מטעם בית המשפט) או שמא יש לקבוע כי הקטינים ישארו במשמורת משותפת של שני ההורים ללא שיעשה שינוי בסביבת מגוריהם (כפי שממליצה העו"ס לסדרי דין)?

בני הזוג התגוררו עם שני ילדיהם (היום בני 4 ו-8) באזור השרון. האם עובדת בלוד כ-18 שנים ואילו האב עובד בחיפה. בני הזוג החליטו לפני שנתיים לעבור להתגורר באזור הצפון ולבנות בית קרקע ביישוב קהילתי בסמוך לבית הורי האב. לאחר זמן לא רב נקלעו יחסי הצדדים לשרטון והם החליטו להתגרש. האם הגישה תביעה למשמורתם הבלעדית של הקטינים תוך שהיא מבקשת כי יותר לה לעבור להתגורר עמם באזור השרון, בסמוך לבית הוריה וקרוב יותר למקום עבודתה. האב התנגד לתביעה וביקש לשמר את משמורתו המשותפת עם האם ועמד על כך שהילדים לא יועברו מאזור מגוריהם הנוכחי.

כבוד השופט אסף זגורי הסמיך את העו"ס לסדרי דין להסדיר את חלוקת הזמן ההורי בין הצדדים, הפנה את הצדדים לבחינת אפשרות של גישור ומינה פסיכולוג מומחה שיאבחן את הצדדים והקטינים. מצד האם, טענתה היא כי הסכימה למעבר לאזור הצפון כאקט אחרון של הצלת הנישואין, הואיל וכבר לפני 6 שנים עלו היחסים על שרטון. עם זאת, היא טוענת, כי הוסכם בינה לבין בעלה שמדובר במהלך ניסיוני, וכי האב הבטיח לה שלאחר שנתיים יבחנו הצדדים שוב את צעדיהם. האב הציג הדברים בצורה שונה. לטענתו, בתקופת החיים באזור השרון, כל עול הטיפול בילדים היה לפתחו ובהיעדר סיוע ממשפחת האם, הוא נזקק לעזרה רבה מבני משפחתו (מתיאור הדברים על ידי האב, עולה כי הוא ביצע כל מטלות הבית, טיפל בילדים ועבד בעבודתו בשל העובדה שאשתו עבדה במשמרות ובסופו של יום אף ספג ממנה הערות לעניין תפקודו והדבר הסלים את מערכת היחסים).

בתקופה הקצרה שבה התגוררו הצדדים בסמוך לבית הורי האב התחוור לאם, כי הוריו של בעלה עוינים אותה, אינם מעוניינים בה ונוהגים להתערב בחייהם של הצדדים באופן בלתי נסבל. הקונפליקט שהתפתח בין הניסיון לרצות את הורי האב לבין צרכיה של האם, הוביל לחיכוכים רבים בין הצדדים ולבסוף החליט האב לעמוד לצד הוריו ולוותר על הנישואין.

נוכח העובדה כי האם עדיין עובדת במשמרות במקום עבודתה המרוחק (בלוד), המשיכה להתקיים חלוקת זמן הורית שווה בין ההורים, כאשר גם בתקופת הסכסוך המשפטי, סייע האב לאם בכל הנוגע לטיפול בילדים, פיזורם בשעות הבוקר במוסדות החינוך ואיסופם לאחר שעות הסיום לביתו עד אשר היא תגיע מעבודתה (לעיתים, גם בימים בהם הקטינים אמורים לשהות עם אמם).

טענות האם בדבר הצדקת משמורת בלעדית ומעבר לשרון כוללת את העובדה כי היא סובלת מעוינות קשה מצד משפחת בעלה. האם טוענת כי היא חווה משבר גירושין מר, כי אין לה כל תמיכה באזור הצפון, היא שרויה במצוקה נפשית קשה וזקוקה לעבור לאזור השרון, שם כור מחצבתה הטבעי - משפחתה, חבריה וסביבתה התומכת. המעבר יאפשר לה לשקם מצבה הנפשי, הרגשי, האישי והחברתי. כך גם תפקודה ההורי ישתפר. לטעמה, המשך שהותה באזור הצפון מזיק לה ולילדים. נוסף על כך, מקום עבודתה של האם הוא בשפלה וזאת משך תקופה של 18 שנים. תפקידה של האם ייחודי והיא לא יכולה למצוא תעסוקה בתפקידה באזור הצפון. עקב המרחק הרב והצורך לשהות יותר עם ילדיה, היא מתעתדת לשנות סדרי עבודתה, כך שלא תעבוד במשמרות אלא תעבור למשרת אם (08:00 - 16:30 מדי יום, ללא חגים ושבתות). כיוון שהוסכם מראש כי המעבר עם האב והילדים לאזור הצפון הוא בגדר ניסיון לתקופה קצובה של שנתיים, והניסיון כשל, לטענת האם יש להיענות לבקשתה ולאפשר לה לחזור ולהתגורר באזור השרון. הבת הקטנה היא בגיל 4 שנים בלבד, ולכן חלה עליה חזקת הגיל הרך ולפיכך אמורה לשהות עם אמה.

טענות האב בדבר הצדקת המשמורת המשותפת והותרת הקטינים בצפון כוללת את העובדה כי הקטינים צלחו המעבר הגיאוגרפי, החברתי, החינוכי והסביבתי עת עברה המשפחה מאזור השרון לעמק יזרעאל לפני כשנתיים והם התאקלמו היטב למקום מגוריהם הנוכחי. ההורות השווה קיימת עוד מלידת הקטינים, כאשר חיו הצדדים יחדיו, והיא נמשכת אף כיום כאשר ההורים מתגוררים בנפרד (מנגד, הקשר של האב עם הקטינים ייפגע באם יותר המעבר לאזור השרון). עוד טוען האב כי האם אינה מפרידה בין צרכיה שלה לצרכי הקטינים ושמה את נוחיותה, מצבה הרגשי וצרכי עבודתה, מעל צרכי הקטינים.

ההכרעה בתביעה זו הינה קשה במיוחד. היא קשה, משום ש"טובת הילדים" אינה בהירה כלל בנסיבות. האם טובתם לשהות במשמורת משותפת, ולחזות באימם מתמוטטת נפשית (כטענתה)? האם טובתם לעבור לאזור השרון ולהתנתק מהאב או לאבד את אופי נוכחותו בעולמם ובחווייתם מאז לידתם? הדברים אינם שחור ולבן, ואף אינם אפורים. המדובר על תצרף של גוונים ועל אוסף של שיקולים, כאשר קביעת משקלם הינו עניין מורכב ועדין ביותר.

אין זה פלא איפוא, טוען השופט, כי בנסיבות אלה הגיעו שני אנשי מקצוע שונים למסקנות והמלצות קוטביות ומנוגדות בעניין "טובת הילדים". כך, מומחה מתחום הפסיכולוגיה שמונה על ידי בית המשפט המליץ לקבל תביעת האם בחיוב ולאפשר לה לעבור להתגורר במרכז הארץ תוך קביעת הסדרי ביקורים בין הקטינים לבין האב (ללא לינה באמצע השבוע). ואילו העו"ס לסדרי דין שנתבקשה להגיש מספר תסקירים והמלצות, המליצה באופן עקבי לקבל את עמדת האב ולקבוע, כי שני ההורים ימשיכו לשמש משמורנים משותפים של הקטינים וכי לא יתאפשר שינוי מקום מגורי הקטינים ומעברם למרכז הארץ. השאלה המרכזית הנשאלת במקרה זה היא "מהו סדר הדיון הראוי"? האם קודם יש לקבוע המשמורת ולאחר מכן לדון בשאלת המעבר או להיפך. ואולי יש לדון בשאלות אלו כמקשה אחת? שאלה חשובה נוספת נוגעת לרמת התקשורת ושיתוף הפעולה הנדרש בין ההורים כדי שהסדר משמורת משותפת יצליח.

השופט קבע כי סדר ההכרעה הראוי הוא קודם משמורת ואז קביעת מקום מגורים וכי רמת התקשורת בין ההורים היא "תקשורת פונקציונאלית" בעלת רכיב פעיל (אקטיבי) של שיתוף פעולה, החלפת מסרים, גילוי גמישות בכל הנוגע לטיפול בקטינים, שינוי חלוקת זמן הורי במידת הצורך, יידוע הדדי אודות הקטינים וכיו"ב; ובעלת רכיב סביל (פאסיבי) של הימנעות מיצירת מתחים, הימנעות מחשיפת הקטינים לקונפליקט הזוגי, הימנעות מניהול ויכוחים בין ההורים בנוכחות הקטינים והימנעות מהבאת שדה הקוצים הזוגי לגן השושנים ההורי.

פסק הדין קבע כי אחד השיקולים המרכזיים בקביעת טובתם של הקטינים הינו שימור הקשר המיטבי לו הם זוכים משני ההורים. השופט בחן כיצד כל אחד מהסדרי המשמורת המוצעים ישפיע על התמודדותם של הקטינים עם משבר הגירושין הקשה של הוריהם ומצא כי הסדר המשמורת המשותפת הוא הראוי ביותר.

ברור לבית המשפט, כי בהכרעה זו נפגעת זכותה של האם לשמש משמורנית ולהתגורר במקום אחר, אך עם כל הקושי והצער, אין כל מנוס מהעדפת טובת הילדים על טובת האם בהקשר זה שכן, בזכותו של הילד אנו מדברים, ולא בזכותם של הוריו. פירוש הדברים הוא, שזכותו של הילד עשויה לדחוק במקרים מסוימים את זכויותיהם של הוריו.

לאור כל אלה, נקבע כי טובת הקטינים היא כי יהיו במשמורתם של שני ההורים בחלוקת זמן הורי שוויונית ככל האפשר וכי לא יותר מעבר מגוריהם מאזור הצפון, אלא אם כן, מדובר במעבר מוסכם של שני ההורים.

תמונה ע"י Photostock.

צרו עימנו קשר

...