bnu-logo-raw-cut

גישור לגירושין וגישור למשפחה

מרכז לטיפול משפחתי, זוגי ומיני

הדרכה והסמכה למטפלים

052-4555353 / 077-50553140

הדרכה והסמכה למטפלים

גישור לגירושין וגישור למשפחה

מרכז לטיפול משפחתי, זוגי ומיני

שאלות נפוצות בנושא גישור משפחתי

מהו תהליך גישור משולב – עו"ד ומטפלת זוגית- ובמה הוא עדיף על הליך של גישור רגיל?

בגישור המשולב מובילות את הליך הגישור 2 מגשרות , שעובדות כצוות לכל אורך ההליך- אחת המגשרות באה מהתחום הטיפולי, עם כלים של טיפול משפחתי וזוגי, והשניה עם כל הרקע והניסיון המשפטי הספציפי בתחום דיני המשפחה בכלל והגירושין בפרט, וביחד השילוב הזה מאפשר לייצר הליך שכולל הכל, מעין עסקת חבילה שבה מלווים את הזוג למן תחילת הדרך, בוחנים איתם מקרוב מהם הצרכים הייחודים של בני הזוג והילדים, ומובילים אותם עקב בצד אגודל עד למציאת ההסדר שהכי מתאים ונכון להם , מנסחים איתם ועבורם את ההסכם, יוצקים לו תוכן משפטי עד שמקבלים מוצר מוגדר, שאותו מגישים לביהמ"ש, ואח"כ מלווים אותם לביה"מ להליך אישור ההסכם בפני שופט, שלב שהינו חשוב ביותר. כחלק מהשרות גם מסייעים לבני הזוג בפתיחת התיק בבית הדין הרבני ובהשלמת הליך הגירושין.

מהניסיון הרב שנצבר, הליך הגישור הייחודי הזה גם מהיר ויעיל, גם משפר את התקשורת בין בני הזוג ומשפר יכולת להידברות עתידית וגם מאפשר העצמה של כ"א מהצדדים -שמסייעת להם לצאת מחוזקים מהמשבר.

באמצעות גישור משולב, שנעשה ע"י צוות המגשרות, ניתנת תמיכה גדולה ורחבה יותר מזו שמגשר יחיד (מתחום אחד) יכול לתת.

באיזה מקרים אנשים פונים לתהליך של גישור משולב?

הפניה לגישור הינה לאו דווקא לצורך ענייני גרושין בלבד, אלא גם לצרכים נוספים כמו קרע בין אחים, מלחמה על ירושה, סכסוכי הורים-ילדים, בעיות עם הורים מזדקנים,וכל סכסוך הכולל היבט / זיקה משפחתית.

יש לציין כי אכן, עיקר הפניות עוסקות בסכסוכים בין בני זוג, כשהמטרה של הפונים הינה להשתמש בהליך הגישור המשולב, שהוא הליך חסוי ודיסקרטי, כלפי ביהמ"ש, כדי לבנות בעצמם את הסכם הגירושין/הפירוד שמהווה מענה הולם בעבורם, כשבידם זכות הבחירה ולקיחת האחריות.

לעומת מצב של חוסר וודאות כשמגיעים לביהמ"ש , הרי שבחדר הגישור ניתנת לצדדים האפשרות להחזיר את השליטה לידיהם ולמצוא פיתרון מוסכם לכל מחלוקת קיימת או עתידית.

איך מתמודדים עם הנקמה בתהליך של גישור משולב?

רגשות הנקמה הינם רגשות שמקורם בחלקים הקשורים לחרדות הכי ראשוניות שלנו. פסיכולוגים רבים רואים בחרדת הנטישה וחרדת ההיבלעות את המקור לכל הרגשות השליליים שלנו. בטיפול לאורך זמן ניתן לזהות כיצד רגשות אלו מפעילים אותנו, להבין שהרגשות הללו מיצרים עבורנו פרשנויות למצבים, שהפרשנויות לעיתים אינם משקפות את המציאות, ושבאמצעות תרגול חוזר ניתן להפטר מהן. בתהליך גשור משולב אחריות המגשרות הינה לנסות ולסייע לאדם הכבול לרגשות נקמה להבין מה מפעיל אותו, אילו תוצאות הרגשות השליליים הללו עלולים לייצר, ואיך לנסות ולהכחיד אותן. זאת כדי לאפשר לו להתקדם לקראת גיבוש הסדר מוסכם עם בן הזוג .

יחד עם זאת יצוין כי במצב בו רגש הנקמה אינו מופחת, ואין לנוקם עניין להתמודד איתו לא יוכל להמשיך ולהתנהל תהליך של גישור פרודוקטיבי.

האם המלחמה בתהליך גרושין הינה תמיד סביב כסף ורכוש?

על פניו ניראה שהקושי העיקרי והאמיתי בתהליך גירושין הינו סביב כסף ורכוש, אך ככל שמתעמקים מבינים שרגשות מלחמה כמו רגשות נקם מושפעים מחרדות עמוקות, כמו חשש לאבד את הקשר עם הילד, כמו חשש להיפגע בסטאטוס, לאבד חברים, להיות מנוע מלחנך את הילדים באורח חיים חילוני או דתי , שכבודי יפגע וכו" .

ככל שבתהליך, בני הזוג העוברים תהליך גישור, מצליחים להבין ולהיות מודעים למה שמפעיל אותם, למה באמת חשוב להם, כך יש יותר סיכוי להצליח למצוא את ה"מגרש המשותף" שעליו יצטרכו להמשיך ולתפקד כהורים או כבני אדם.

לעתים מאחורי הכסף מתחבאים דברים אחרים: מי מקבל החלטות, כיצד "בוזבז" הכסף של הוריי, "תחושה שרומיתי לאורך שנים ועכשיו אני נושא הכסף מגלם טיב יחסים ודפוסים של מערכת יחסים וכיוב'. כחלק מהתהליך של הגישור המשולב תפקידנו לשנות דפוסי התנהגות והרגלים על מנת לנהל באופן אפקטיבי את התהליך ולאזן את הכוחות. לסייע לבני הזוג להפוך לחופשיים ולתפור את הפתרון שיתן מענה אמיתי לצורך ולא בהכרח שהוא כסף

מתי הכי מתאים לפנות להליך גישור משולב- כלומר באיזה שלב של הסכסוך?

למעשה אפשר בכל שלב שהוא, גם אחרי שכבר נפתחו הליכים ויש תביעות ביהמ"ש או בביה"ד הרבני, ובפועל גם ביהמ"ש מפנה אלינו תיקים, אבל- וכאן האבל הוא מאד מהותי, המציאות מלמדת שככל שפונים מוקדם יותר בשלבים מוקדמים של הסכסוך, ומוטב לפני הגשת תביעות והליכים, כך יש יותר יכולת לגשר על הפערים, ולמצוא את המכנה המשותף- האינטרסים המשותפים. הליך משפטי, מטבע הדברים, מייצר הסלמה, יוצר רמת ציפיות גבוהה ולעתים לא ריאלית, ואז קשה להוריד את הצדדים מהעץ הגבוה אליו טיפסו, ומנגד, בשלב המקדמי, כל אחד יודע שהליך של בניית הסכמות יעיל יותר, מהיר יותר וזול יותר, וזה לכשעצמו מייצר מוטיבציה רבה למצות את התהליך ולא להגיע לביהמ"ש.

שאלות ותשובות למגשרות של מרכז "בינינו".

האם את המגשרות שומרת על ריחוק בתהליך הגישור? באיזה תנאים מתקיים הגישור?

מה כולל התהליך ?

כמגשרת אינני שומרת על ריחוק כי אם על ניטרליות, ולהיפך , היות ומדובר לא פעם בדברים קשים שאנשים חווים במהלך הנישואין ופירוקם, עלבונות, השפלות, בגידות, בדידות ומה לא, אז ללא יצירת אמפטיה ובניית מקום תומך, התהליך לא יצלח. לכן יש מקום לקיים פגישות נפרדות, לעודד, לשדר לכל צד אמפטיה ולגיטימיות להעלות כל רגש שקיים, ובד בבד לתעל את זה למקום אפקטיבי ומקדם ולא ליצירת ריחוק ואנטגוניזם, וזה מה שבסופו של דבר מאפשר התפתחות והעצמה.

החשוב הוא שהצדדים יודעים כי התהליך הינו דיסקרטי וסודי, וכי אם ירצו שמה שנאמר למגשרות בפגישה הנפרדת לא יועבר לצד השני , יכובד רצונם במלוא. התהליך מתנהל בשקיפות מירבית, תוך הצגת כל הנכסים המשותפים, כל ההכנסות, ההוצאות, הכל שקוף, מה שמייצר אמון בצד השני ובתהליך ומקטין את החשדנות, כבר נתקלנו בגישור (שאינו משקף את הכלל חייבים לציין) בצד שלא הסכים לחשוף מידע ואמר: "רק בביהמ"ש את תדעי כמה כסף יש לי באמת..." ובאופן לא מפתיע הגישור הזה לא הסתיים בהסכם.

מה סוד ההצלחה של תהליך הגישור המשולב?

הגישור המשולב הינו תהליך ייחודי שמאפשר קיום פגישות עם בני הזוג לצד פגישות נפרדות, כך שבמהלכן המגשרות מלקטות את כל מרכיבי הסכסוך, את הדברים החשובים ביותר לכל צד- הדברים שהם בגדר "ייהרג ובל יעבור" . כך מתקבלת תמונה מפורטת ומלאה מה חשוב לכל אחד, במה בני הזוג קרובים- נקודות החוזק שלהם, ובמה הם רחוקים ועל כך תידרש עבודה ממוקדת בתהליך. התהליך כולל בניה של הסיפור המשותף של הצדדים- כיצד נראה בעיני המגשרות, ואז כניסה לכל אחד מהנושאים שעל הפרק: ילדים- משמורת, חלוקת הזמנים בין ההורים, מזונות וענייני הרכוש, כשעובדים יחד עם בני הזוג על כל הנתונים ומייצרים דיאלוג המושתת על הצרכים והאינטרסים המשותפים.

מה סוד היכולת לאתר את האינטרסים המשותפים ?

בשלב ראשון של התהליך אנו לומדים מה הצרכים האמיתיים של כל אחד מבני הזוג, לעיתים האגו הפגוע עומד מעל לכל אינטרס אחר, לעיתים הקשר עם הילד, לעיתים הבושה מההורים, מהחברים ממקום העבודה, לעיתים הקשר החדש והמגבלות שמציב ועוד ועוד. ככל שהצרכים שלא בהכרח מוצגים ואפילו יש ענין שיישארו סמויים מעינו של השני, מקבלים מענה כחלק ממתן מענה מכסימאלי לצרכי ההורות, כך שיתוף הפעולה עולה. למשל ככל שהזוג מתחבר לאינטרס המשותף של שימור אוירה וקשר רגוע עבור הילדים כך יגבר הסיכוי שהגרושין יהוו מקור לחוסן וכבסיס ליכולות וכישורי חיים,של ילדיהם.

מה עושים כשצד אחד מסרב להגיע לגישור משולב או כשצד אחד כלל לא מוכן להתחיל פירוד? כיצד מביאים אותו?

על מנת להתחתן צריכים הסכמה של שני הצדדים. על מנת להיפרד מספיק צד אחד. לא פעם אנו נתקלים בפניה של צד אחד המעונין להיפרד וצד שני - ממש לא שם. היות וגישור במהותו מיועד לשני הצדדים, והיות ואנו עושות כל מאמץ על מנת לחסוך לצדדים מאבקים משפטיים ששני הצדדים יוצאים מהם נפסדים, התהליך יכול להתחיל – בשלב ראשון- עם הצד שמבטא רצון ונכונות לשתף פעולה. במקרה זה אנו מחויבות לתהליך הגישור ולא לאחד הצדדים בדיוק כפי שאנו מחוייבות במצב בו מגיעים שני הצדדים יחדיו, ויחד עם זאת, נלווה את הצד היוזם/המשתף פעולה וננחה אותו כיצד לרתום גם את הצד השני והכל על מנת לסייע בסגירת התהליך מחוץ לכתלי בית המשפט. ההנחיה תעשה לאחר שנוודא שהצד האחד אכן נחוש בדעתו ומוכן לעשות כל מאמץ ולעיתים גם ויתורים מרחיקי לכת לטובת תהליך שקט ענייני שמיטיב עם הילדים ועם פוטנציאל הנישואין/התקשרות בעתיד. מחקרים רבים מעידים, וכך גם ניסיוננו, שזוג שהצליח להפרד באופן עניני ועם מינימום מלחמות מבטיח זוגיות עתידית ראויה גם לילדיו וגם לעצמו.

איך מתמודדים עם החשש של מה שמכונה "מרוץ הסמכויות" בתהליך הגישור המשולב?

זהו חשש שאכן קיים ומלווה כל תהליך של גירושין בישראל- מה יקרה אם הצד השני ישיג אותי ויפתח תיק ראשון בערכאה שנותנת לו יתרון דיוני- לגבר בד"כ- ביה"ד הרבני עדיף ולאשה ביהמ"ש האזרחי. הרעיון הוא ליצור הליך פתוח, שקוף המבוסס על אמון בסיסי מינימלי, כשכל אחד יודע מה הוא מרוויח/מפסיד אם במקום גישור יפנה לעו"ד ולתביעות משפטיות. זהו חבל דק, שצריך להלך עליו בזהירות, ואנו מקפידות להנחות ולכוון את בני הזוג להליך מכבד שאין בו אווירה של איומים, ומוכרחות לציין שזה עובד. גם כשנתקלנו במצבים של בגידה, משבר אמון וכו', ולצד אחד היה מידע מאד רגיש- בגדר ראיות ממשיות נגד צד שני, הצלחנו לייצר תהליך שבו שמים בצד את כל דיני הראיות, ונותנים לתהליך הזדמנות, כשהצדדים שווים. כי אם צד מרגיש מאויים – "עם הגב אל הקיר" לא יתנהל הליך אמיתי של גישור.

האם קורה שזוג חוזר זה לזרועות זו אחרי שסיימו את התהליך ואיך מזהים שהזוג עם פוטנציאל לשיקום?

אם אנו מזהות שיש בסיס טוב לשיקום הקשר, אנו ממליצות להם לנסות לעבור "לחדר השני" ששם מתבצע תהליך טיפולי לשיקום הזוגיות. לעיתים התהליך מחייב תהליך מקדים במסגרת חדר הגישור המשולב שם אנו מאפשרים לבני הזוג לבחון ממה נוצרו המעידות והאכזבות, כיצד תסכול של האחד מושלך על השני.. "קשה לי לראות את הכישלונות של עצמי או את חוסר המימוש שלי את עצמי שמושלך על בן זוגי.." לעיתים אנו מקיימות את תהליך הגישור במטרה לייצר הסכם, ש"ירגיע" את שני הצדדים, האחד שרוצה להתגרש נרגע כי ישכב הסכם במגרה גם אם לא יופעל במידי, והשני נרגע שלא ינסו לפגוע בו, ושהמו"מ מתקיים עם תקוה להמשך טוב יותר ביחד או לחוד. ואם בכל זאת מאמצי השיקום יעלו על שרטון תמיד ניתן יהיה לשוב להסכם ולהשתמש בו.

איזה סוגים של הסכמים ניתן לייצר בתהליך של גישור משולב? האם יש רק סוג אחד של הסכם שנוצר בתהליך הגישור המשולב?

בגלל שמדובר בגישור משולב יש כר נרחב של אפשרויות והסכמים, המותאמים לצרכים של בני הזוג. הסכם אחד – כשבני זוג רוצים לקצוב תקופת ביניים במסגרתה ייבחנו היחסים, כשהם חיים בנפרד, ובסיום אותה תקופה יוכלו לבחור אם הפירוד יהפוך לסופי או שחוזרים להיות זוג – ואז כל המצבים האלה נלקחים בחשבון בהסכם, שנותן מענה הולם לכל שלב ושלב.

סוג נוסף של הסכמים- מיועד לזוגות שרוצים באופן מיידי לעשות ניסיון לשקם , ואז קובעים מה יקרה במהלך תקופת השיקום ומה יקרה אם לא יצלח...- מה שנקרא במינוח המקצועי "הסכמי שלום בית ולחילופין גירושין" .

סוג נוסף הינו של הסכמי פרוד ללא גרושין - כשהגט בכלל לא עומד על הפרק מבחינת הצדדים או לדרישת אחד מהם, אבל כל יתר העניינים נקבעים ומוסדרים. כך שבעצם יש כאן אופציה לסגור את כל המחלוקות ללא שום אופציות מבלי להיכנס לדלתות ביה"ד הרבני.

הרעיון הוא לעבוד עם הזוג ביחד ולעזור להם למצוא את המודל המותאם להם . הגישור המשולב פועל כמו "חליפות"- תפור במדויק על פי צרכי הזוג המסוים.

בתחילת התהליך הדגש הינו על יצירת אוירה עניינית ולא טעונה . שלב שלעיתים אורך יותר זמן וזאת כפועל יוצא של מידת הכעסים, הרצון לנקמה וכו' . ככל שמגיעים עם ראש פתוח ועניני יותר ניתן מהר יותר להתקדם ולייצר הסכמות מתוך הבנה והתחשבות בצרכים ההדדיים.(שעות עבודה, קירבה במגורים להורים, רצון לשמר את הקשר עם ההורה הלא משמורן ,אורח חיים דתי לעומת חילוני).

האם יש אנשים שמשתמשים בתהליך הגישור המשולב כמו בפסיכולוג?

בגישור המשולב לעיתים משתמשים בכלים טיפוליים שעוזרים לרתום את שני הצדדים ולדלג מעל מוקשים שעלולים לטרפד את התהליך.

הכלים : פגישות נפרדות מאפשר לאנשים להשמיע דברים בוטים , ביקורת כעס והשמצות, שאין כל תרומה שהצד השני ישמע, מאידך מאפשר ניקוי ממשקעים, ונטילציה, ביטוי רגשי מלא .מצד אחד ניתנת האפשרות לבטא את כל הכעסים והביקורת ומצד שני בשלב הזה מיותר להשמיע זאת באוזני הצד השני והנחיות שנאמרות באוזני צד אחד בלבד ולא באוזני השני מאפשר לצד הפוגע והפגוע להשמיע ולקבל את הדברים באופן שונה. במצב בו הדברים נאמרים באופן שירתום אותו לתהליך ויגרמו לצד השני להסגר ולהיאטם.

השימוש בטכניקות כמו שיקוף הקשבה ואמפאטיה מאפשר התקדמות של התהליך מתוך הבנה והתגייסות של שני הצדדים ולא מתוך "כוחנות והורדת ידיים" .

קיום התהליך במרכז "בינינו" מאפשר להשתמש באנשי מקצוע נוספים המותאמים לצרכים הייחודיים של כל משפחה כמו מצב קשה של הילדים, קושי של אחד מבני הזוג להסתגל למצב החדש,קושי בחלוקת הרכוש, פערים בהבנה של ערכן של קרנות הפנסיה ו/או אופציות, מניות וכו" . הייעוץ הנוסף מתבצע ע"י אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בעלות ובמחירים האפשריים לכל כיס. כמו: מטפלים בילדים, פסיכותראפיסטים ,מומחים מתחום האקטואריה, , היעוץ הפנסיוני, טיפול בילדים וכו" וכל זאת על מנת לתת מעטפת מלאה –קורת גג לכל הצרכים המתעוררים בשלב מורכב זה.וכל זאת בעלויות שאנשים יכולים לעמוד בה מבלי להתרושש - בממוצע כ 10% מעלות התמודדות בבתי משפט.

האם המסקנות של המגשר מחייבות? כמו בית משפט?

למגשר אין מסקנות למעשה, שהרי מדובר בהליך בו אין יכולת לכפות על הצדדים דבר וחצי דבר. אנחנו כמגשרות מעבירות את הכוח לבני הזוג להחליט מה הכי טוב בעבורם, לעתים תוך פריסת מגוון אפשרויות, כשהם יבחרו את זו המתאימה עבורם, ולפעמים הפיתרון הכי מתאים הוא תולדה של הסכמה שהצדדים יצרו ביחד, וגם את ממבט ראשון זה פחות נראה לי כמגשרת, מההיבט המשפטי/הפרקטי ,מתפקידי להצביע בפניהם על החסרונות ו/או על מלוא המשמעויות הקשורות לפתרון הנבחר, ואם בכ"ז זו תישאר בחירתם, אז זה מספק. החשוב הוא שיבינו מהי המשמעות המלאה, ואם בחרו במשהו פחות שכיח/ יותר קשה ליישום זה לא הופך את הפיתרון לבלתי אפשרי או פסול. זה כל היופי שבגישור המשולב- ההבנה שהאנשים עצמם יודעים מה טוב עבורם, והלמידה של המגשר שכל פיתרון שבו יבחרו הוא טוב – לכבד את הבחירה שלהם , ובד בד לוודא שהפיתרון מאוזן ומקובל על שניהם ואין מצב של חוסר איזון בכוחות ומישהו שמכתיב לשני. זה דורש מהמגשר מיומנויות רבות והבנה מעמיקה של מערכת היחסים בין הצדדים, לצד יכולת לזהות מאיזה מקום הם הגיעו לפיתרון הזה.

תוך כמה זמן בממוצע אפשר להגיע ל"מסמך הבנות"?

תלוי בבשלות ברצון להתגרש כשהרצון זהה אצל שני הצדדים התהליך הרבה יותר קצר. במצב שכזה ניתן להתמקד ולזהות את המטרות המשותפות לייצר חזון הורי (שכן כזוג הם מפסיקים לתפקד אבל כהורים ימשיכו לנצח.)במצב שכזה הזוג משתף פעולה , באיתור כל הכספים ובאופן חלוקתם, באיתור מקומות מגורים שיאפשרו לילדים להתנהל בנוחות עם שני הצדדים,....הזוג משתף פעולה במציאת פתרונות תוך חשיבה משותפת,ואז למגשרות קיים תפקיד מכוון, מביא ידע, ומייעץ.במצב כזה האחריות מועברת לזוג, לארגון המסמכים באופן עצמאי, ולניתוב האנרגיה לביצוע כל המטלות הנדרשות לקידום התהליך.

במצב בו הטינה, הכעס, הרצון לנקמה נמצא בראש סדרי העדיפויות התהליך מתארך, נדרש שלב של עיבוד הכעסים, המתמקד בהוצאת כעסים, וניתובם למקום ענייני ובונה.

צרו עימנו קשר

...